טיפול סלידה -תרפיה אברסיבית - Aversion therapy

מהו טיפול סלידה (תרפיה אברסיבית)?

טיפול סלידה (Aversion therapy, תרפיה אברסיבית) הינו שיטת טיפול שבה האדם לומד לסלוד מגירויים מסוימים הודות להצמדתם החוזרת עם גירויים בלתי נעימים. לדוגמה, אדם המעוניין להיגמל מעישון יצבוט את עצמו בכל פעם שהוא ישתוקק לסיגריה. טיפול זה שנוי מאוד במחלוקת מבחינה אתית.     

טיפול אברסיבי בסרט ״התפוז המכני״


ההיסטוריה של טיפול סלידה

טיפול זה פותח על בסיס מחקרים ביהביוריסטים, לפיהם התניה הינה דרך הלמידה היעילה ביותר, גם בקרב מטופלים שאינם משתפים פעולה. אָוֶרְסְיָה כימית או חשמלית הייתה בעבר הטכניקה הנפוצה ביותר ללמידה, אולם בעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בשימוש בה. את מקומה החליף הדימוי החזותי אשר מהווה צורה מקובלת ואפקטיבית יותר של טיפול אברסיבי, שבה הפרט מתמקד בהתנהגות המטרה בעודו מדמיין השלכות בלתי רצויות.

איך זה עובד?

קיימות טכניקות אברסיביות מגוונות, שבהן נעשה שימוש במהלך טיפולים שונים. מטפל המנסה לסייע למטופל שלו להכחיד התנהגות בעייתית עשוי להראות לו תמונות הקשורות לאותה התנהגות ובו-זמנית לגרום לו לכאב פיזי מסוים. במקרים אחרים, המטפל עשוי להציע למטופל ליישם בעצמו את הטכניקות האברסיביות על ידי כך שיעלה בדמיונו תמונה בלתי נעימה, יצבוט את עצמו או יתלוש פלסטר מידו.
טכניקות אלה משמשות גם לטיפול בהפרעות כפייתיות ובתכניות גמילה מסמים ומאלכוהול אשר במסגרתן נעשה שימוש בשוקים חשמליים או בתרופות הגורמות לבחילה במטרה לסייע למכורים להפחית או להכחיד את ההשתוקקות שלהם לחומרים הממכרים. לדוגמה, תרופות מסוימות הניתנות לאנשים מכורים גורמות לתחושות גופניות בלתי נעימות כאשר הם צורכים אלכוהול או משתמשים בסמים. אף על פי, שטכניקות אלה נחשבות כיום כבלתי יעילות בתחום בריאות הנפש והשימוש בהן כטיפול עיקרי נפסק, עדיין קיימים מוסדות טיפוליים המשלבים אותן יחד עם התערבויות טיפוליות נוספות.
קיימת מחלוקת משמעותית סביב הסוגיה האתית של טיפול סלידה, במיוחד במקרים שבהם משתמשים בגירויים המכאיבים פיזית למטופל. מרבית אנשי המקצוע מתחום בריאות הנפש מתנגדים בתוקף לשימוש בטכניקות אברסיביות, וחלקם אף גורסים כי מדובר באסטרטגיה בלתי-יעילה בטווח הארוך היות והמטופל נוטה בקלות לחזור להתנהגויות הבעייתיות ולהרגלים הבלתי-רצויים בהיעדרם של הגירויים המכאיבים והבלתי-נעימים. כמו כן, בדומה לטכניקות התנהגותיות אחרות, טיפול סלידה אינו מתייחס לצרכים רגשיים עמוקים יותר שגורמים להתנהגות הבלתי-רצויה.   

המחלוקת סביב טיפולי המרה (טיפולים קונברסיביים)

השימוש בטכניקות אברסיביות נעשה גם במסגרת טיפולי המרה שנועדו לשנות את הנטייה המינית של הפרט ולהמיר הומוסקסואליות בהטרוסקסואליות. טכניקות אלה כוללות מתן שוקים חשמליים באזור איברי המין או גרימת בחילות כאשר האדם מדמיין דימויים מיניים של אנשים בני אותו המין שלו. אנשים שעברו טיפולי המרה תיארו אותם כמתעללים וכבלתי-יעילים. טיפולים אלה נועדו גם עבור טרנסג'נדרים במטרה לגרום להם לאמץ את זהותם הביולוגית המקורית.
במקרים מסוימים, קטינים נשלחים על ידי הוריהם למחנות המרה בניגוד לרצונם ולכן חלק מהמדינות בארה"ב (כמו קליפורניה וניו-ג'רזי) אסרו על טיפולי המרה עבור קטינים והוציאו אותם מחוץ לחוק.
לעומת זאת, ישנם אנשי דת אשר מעודדים טיפולי המרה וטוענים כי הם עצמם "הומוסקסואליים לשעבר". טיפולים אלה עשויים להשפיע על הביטוי המיני של האדם כלפי חוץ בכך שהם גורמים לו לחוש אשמה או בושה בשל רגשותיו ונטיותיו המיניות. אולם אין זה סביר כי הם יכולים ליצור דחפים הטרוסקסואליים או לשנות את הנטייה המינית של הפרט.

למעשה, האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) קבעה כי המאמצים לשנות את הנטייה המינית אינם יעילים ועשויים לגרום נזקים משמעותיים ולהוביל לתחושה של חוסר זהות מינית, לדיכאון, לאובדנות ולחרדה. כמו כן, הם תורמים ומחזקים את הרעיון שהומוסקסואליים ולסביות הם פגומים ביסודם, דבר שעשוי לעודד גזענות, בריונות ואלימות.               
           

Google

טיפול אברסיבי
Rated 5/5 based on 1 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552

טיפול מונחה תהליך וגישות טרנסדיאגנוסטיות


טיפול מונחה תהליך  Process-Based Therapy וגישות טרנסדיאגנוסטיות


המונח טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, או CBT, מתייחס למשפחה של אסטרטגיות טיפוליות שהתפתחו לאורך שלושה דורות, אותם גם נהוג לכנות "גלים". הגל הראשון התמקד בשימוש באסטרטגיות בעלות תמיכה אמפירית המשמשות ליצירת שינוי התנהגותי. הגל השני הביא עמו שיטות ומושגים חדשים שהדגישו את התפקיד של דפוסי חשיבה לא-אדפטיביים והקשר שלהם לרגשות ולהתנהגות.
הגל השלישי של CBT הביא עימו גישות קוגניטיביות-התנהגותיות חדשות, המבוססות על היחס של האנשים לאותם רגשות ומחשבות, ועסק בנושאים כמו קשיבות (מיינדפולנס), קבלה, מערכות יחסים, ערכים ושאיפות, ומטה-קוגניציה. בין המודלים המשתייכים לגל השלישי ניתן לזהות את הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT), טיפול מבוסס קבלה ומחויבות (ACT), טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס, ועוד.
מספר מושגים מרכזיים בגל השלישי, כמו מיינדפולנס וטכניקות מבוססות קבלה, הפכו למרכזיים גם במסורות קדומות יותר של CBT, בעיקר מכיוון שהראיות המחקריות הראו כי הם יעילים. המושגים החדשים הללו מתקיימים כעת לצד המושגים שקדמו להם, כשהדיאלקטיקה הזו שבין המסורות ה-"ישנה" למסורת ה-"חדשה" מהווה קרקע פורייה להתפתחותן של גישות טיפוליות חדשות ויעילות.
לצד השינויים הקונספטואליים הללו, הגל השלישי קרא לבחינה פילוסופית של ההנחות שעומדות בבסיס החשיבה המדעית המרכזית ב-CBT, כדי להעצים את הקידמה והלכידות של תוכניות המחקר השונות בתחום. הדגשת  הפילוסופיה של המדע, הבוחנת את ההנחות העומדות בבסיס התאוריה, מעלה באופן טבעי חשש ליציבותן של תאוריות, מודלים, ותהליכים קיימים. תוצאה ראויה לציון של תהליך זה היא שישנו כיום מיקוד רב יותר בגורמים המעודדים או מעכבים שינוי באופן כללי כמו גם בשימוש בערוצי שינוי מבוססי ראיות החוצים על פני קטגוריות אבחוניות שונות.
ה-CBT המודרני, וטיפול מונחה ראיות בכלל, פתוח יותר לחקירה של טווח רחב יותר של גישות הומניסטיות, רוחניות, אקזיסטנציאליות, ואנליטיות. לאורך זמן עמדה זו תביא לקירובן של ענפים שונים בתחום למטרת חיפוש מונחה ראיות אחר תהליכים עוצמתיים לשינוי. ההתפתחות הזו מאיצה לכיוון הופעתו של תחום מונחה-ראיות רחב ביותר השואף לאינטגרציה של מכלול תהליכי השינוי הפסיכו-סוציאליים והביולוגיים הידועים לאדם, המותח את גבולות ה-CBT עד כדי התפרצות.
טיפול מבוסס תהליך (Process Based Therapy או PBT) הוא תחום טיפולי בו תהליכים, הליכים, והקשר ביניהם הם מונחי ראיות, ומשמשים להסרת בעיות ולקידום השגשוג האנושי. המיקוד בתהליכי שינוי שיכולים להשפיע על הבריאות ההתנהגותית והנפשית מספק דרך בה טיפול מונחה-ראיות וטיפול ממוקד לקוח יכולים להשתלב יחדיו תחת תחום טיפולי יחיד.

אקטיבציה התנהגותית

מהי הפעלה התנהגותית?

אקטיבציה התנהגותית היא שיטת טיפול שנמצאה יעילה ביותר עבור הפרעת דיכאון, בדומה לטיפול תרופתי ואף יותר מטיפול קוגניטיבי.
אקטיבציה התנהגותית מתמקדת בהתנהגות המטופל ובסביבתו ומציעה מודל המתבסס על ההנחה כי אירועים שליליים (אבל, טראומה, לחצים יומיומיים, נטייה גנטית) מובילים לירידה בחיזוקים החיוביים שחווה האדם. יתרה מכך, האדם עשוי לאמץ התנהגויות בלתי מסתגלות (שימוש בסמים, שינה מרובה, התבודדות וכדומה) מתוך ניסיון להימנע מרגשות שליליים.

התנהגויות אלו מספקות הקלה זמנית, אך בסופו של דבר הן גורמות להשלכות שליליות ומחמירות את הדיכאון.
הפעלה התנהגותית

אקטיבציה התנהגותית פועלת בשתי דרכים:

  • הראשונה, היא מגדילה את כמות החיזוקים החיוביים שהאדם חווה. 
  • השנייה, היא מפחיתה דפוסי התנהגות שליליים המחמירים את הדיכאון. 

במילים אחרות, האקטיבציה ההתנהגותית מחליפה התנהגות המנעותית שלילית בהתנהגויות חדשות ומתגמלות המגדילות את החיזוקים החיוביים שהאדם חווה ומקטינות את החיזוקים השליליים של ההימנעות.


אקטיבציה התנהגותית עשויה להיתפס כשיטת טיפול פשוטה וקלה לביצוע אך היישום שלה בחיים היומיומיים כרוך באתגרים ובקשיים.
דמיינו שאתם סובלים מכאב עצום ויש לכם כלי שיכול להקל על הכאב שאתם חווים באופן מידי.
עכשיו דמיינו שיש לכם כלי שעשוי לעזור לכם בטווח הארוך, אך הוא לא יקל על הכאב ברגע זה. אקטיבציה התנהגותית מסייעת בטווח הארוך אך היא אינה גורמת להקלה מידית. לעומת זאת, התנהגויות המנעותיות מספקות הקלה מיידית, אך חשוב לזכור כי הנזק שהן גורמות עולה בהרבה על התועלת שלהן.

לאור זאת, השלב הראשון בטיפול הוא לספק הסבר פסיכו-חינוכי למטופלים על מנת שהם יוכלו להבין את הרציונל של האקטיבציה ההתנהגותית, אחרת לא תהיה להם מוטיבציה להמשיך בטיפול.
על המטפל להמחיש את האופן שבו התנהגות המנעותית מחמירה את הדיכאון על ידי התייחסות להתנהגויות ספציפיות של המטופל.

ניתן להיעזר בדוגמא הבאה:



התנהגות שלילית: לישון עד מאוחר כל יום כדי להימנע מלחץ ורגשות שליליים.


השלכות מיידיות: החמצת ארוחת הבוקר, אין זמן לאימון גופני, אין זמן לביצוע מטלות יומיומיות.


תגובה: הלחץ גובר בעקבות אי ביצוע המטלות, אשמה בנוגע להחמרה במצב הבריאותי עקב היעדר פעילות גופנית, אנרגיה פחותה בעקבות תזונה לקויה.  


לאחר ההסבר הפסיכו-חינוכי וזיהוי דפוסי התנהגות שליליים, השלב הבא הוא זיהוי התנהגויות חלופיות חיוביות שהן פשוטות ומתגמלות.
למשל, אדם עם דיכאון יתקשה לקום מהמיטה לפני הצהריים ולצחצח את שיניו, קל וחומר להתעורר ב-6 בבוקר, לכתוב קורות חיים ולצאת לריצה של 10 ק"מ.
על כן, מומלץ לערוך רשימה של התנהגויות מתגמלות ולדרג אותן לפי רמת הקושי והתגמול שלהן מ-1 עד 10.
בהמשך, המטפל עובד עם המטופל על כתיבת תכנית פעולה לביצוע ההתנהגויות ביומיום. בשלב זה חשוב לשוחח על מכשולים אפשריים ועל הדרכים בהן המטופל יוכל ליישם את התכנית.
כמו כן, יש לקבוע לוח זמנים ספציפי לביצוע כל התנהגות ולא לאפשר למטופל להישאר עם המשפט "אעשה זאת מתישהו ביום שלישי".

להלן דוגמה לשיחה בין מטפל ומטופל בנושא זה:

מטפל: "מה עלול לעצור בעדך מלצאת להליכה השבוע?".
מטופל: "ובכן, עשוי להיות יום גשום או קריר..אבל אני מניח שאוכל ללכת לחדר כושר במקרה כזה".
מטפל: "רעיון מצוין. אם תקבע זמן ספציפי להליכה, יש סיכוי גדול יותר שתבצע אותה. איזה זמן יכול להתאים?"
מטופל: "מיד לאחר ארוחת הערב, בסביבות שש וחצי".
מטפל: " ואיך תוכל לזכור לצאת להליכה? תוכל לכוון שעון או לכתוב לעצמך תזכורת?"
מטופל: "כן בטח, אני אעשה לעצמי תזכורת בפלאפון ברגע זה."
מטפל: "מעולה! שים לב שיתכן כשיגיע הזמן, אתה תרצה לוותר על ההליכה ולהישאר בבית. חשוב ביותר שתדחוף את עצמך לצאת להליכה למרות הרגשה זו".


אחת הדרכים היעילות לסייע למטופל ליישם את האקטיבציה ההתנהגותית היא תמיכה חברתית.
מומלץ להציע למטופל לבקש מחבר או מבן משפחה לעודד אותו לבצע את הפעילויות שקבע. כמובן חשוב שגם המטפל יבדוק האם המטופל מבצע אותן, במיוחד כאשר קיים פרק זמן ארוך בין הפגישות. הטיפול אינו מסתיים ברגע שהמטופל מתחיל את האקטיבציה.

בתחילת כל פגישה על המטפל לשאול את המטופל כיצד הוא מצליח לבצע את האקטיבציה ההתנהגותית בכדי להדגיש את החשיבות שלה. במקרים של הצלחה, יש לשבח ולפרגן את המטופל, ובמקרים של אי הצלחה יש לנסות ולמצוא פתרונות מתאימים, יתכן כי הפעילות שנקבעה לא התאימה מבחינת התגמול או רמת הקושי שלה או יתכן שהמטופל התקשה לזכור אותה.
כמו כן, חשוב להדגיש בפני המטופל כי מדובר בתהליך ארוך טווח ולכן יש להמשיך ולהתמיד באקטיבציה גם בשבועות הבאים.
כאשר מתחיל להתרחש שיפור במוטיבציה ובמצב הרוח אפשר להעלות במדרג הפעילויות אך לא לנטוש לחלוטין את הפעילויות הפשוטות.
רק לאחר הטבה משמעותית במצבו של המטופל, ניתן לנסות ולעבוד על הקוגניציות השליליות.        
זה עובד!


      

Google
אקטיבציה התנהגותית
Rated 5/5 based on 1 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552

מה יעיל יותר לטיפול ב-BED? עזרה מרחוק מול CBT

תכנית עזרה עצמית מקוונת אשר יכולה להועיל לחולים בהפרעת אכילה בולמוסית


תכנית עזרה עצמית מקוונת באינטרנט (GSH-I – Guided Self Help), יכולה להועיל לאט יותר, לחולים בהפרעת אכילה בולמוסית (BED) בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי פנים מול פנים (CBT- Cognitive Behavioural Treatment), אך לפי מחקר חדש, ההתערבות מרחוק נמצאה מועילה לטווח הארוך.

אכילה כפייתית



מחקרים קודמים מראים שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול להועיל לאנשים עם הפרעה זו, אך לרבים אין גישה לטיפולים מסוג זה, אומרת הרופאה מרטינה דה-צוואן, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת האנובר, גרמניה.


על מנת להשוות בין יעילותם של טיפול באינטרנט וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מסורתי, חילקו דה-צוואן ושותפיה 178 נבדקים באופן אקראי, כאשר הנבדקים היו בעלי סימפטומים מלאים או חלקיים של ההפרעה.
הנבדקים קיבלו אחת משתי אפשרויות:
  • 20 פגישות טיפוליות פנים אל פנים, בנות 50 דקות כל אחת
  • 11 טיפולים מקוונים של עזרה עצמית, הכוללים קבלת דואר אלקטרוני אחת לשבוע.
שני הטיפולים נמשכו ארבעה חודשים, המטופלים עברו הערכה בתחילת הדרך,, באמצע ובסוף הטיפול.


בתום הטיפול, מצאו כותבי המאמר שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי היה אפקטיבי יותר בהשוואה לטיפול מקוון, במספר פרמטרים, ביניהם הפחתת מספר הימים בהם מתקיימים בולמוסים בארבעת השבועות שלאחר תום הטיפול, ובעלייה בהחלמה מן המחלה.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי היה אפקטיבי יותר גם בהפחתת הפסיכופתולוגיות המשניות של החולים (כגון חרדה, דיכאון, התנהגות אובססיבית קומפולסיבית ועוד).
היעילות של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי על פני הטיפול המקוון נמשכה גם על פני פגישות מעקב במשך שישה חודשים מתום הטיפול, אך לאחר 12 חודשים לא נמצאו יותר הבדלים ביעילות השיטות הטיפוליות.


לסיכום, התוצאות מצביעות על כך שככל הנראה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי פנים אל פנים יעיל יותר, לפחות בתחילה, וזאת בהשוואה לטיפול מקוון.

יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה ששני הטיפולים הציגו שיפור משמעותי ולאחר שנה וחצי לא נמצאו הבדלים בשיפור שהוצג בכל אחד מהטיפולים, טיפול מקוון נשאר אופציה חלופית מתאימה לאוכלוסייה זו, למשל בגישת טיפול מדורג.

Google
מה יעיל יותר לטיפול ב-BED? עזרה מרחוק מול CBT
Rated 5/5 based on 1 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552

דיכאון בתפקוד גבוה

מהו דיכאון בתפקוד גבוה?


דיכאון בתפקוד גבוה, או "דיסתימיה" בעגה המקצועית, הוא דיכאון שהוא לרוב סמוי מהעין, בו האדם סובל ממצב רוח דכאוני לאורך רוב שעות היום, ברוב הימים, לאורך שנתיים לפחות וסובל מסימפטומים שונים, כגון תיאבון ירוד או מוגבר, בעיות שינה, עייפות ורמות אנרגיה נמוכות, בטחון עצמי ירוד, קשיי ריכוז או קבלת החלטות ותחושות של ייאוש. ובעוד שאלו הם הסימפטומים של דכאון קלאסי וגלוי, הרי שהסובלים מדיכאון בתפקוד גבוה יראו, על פניו, כמתפקדים כראוי. הם יקומו לעבוד, ינהלו קשרי זוגיות ומשפחה, יבצעו את משימות היומיום, אך יחושו שמשהו אינו כשורה.

כך היה במקרה של יוני, הייטקיסט מצליח בן 38, שעבד במשרת ניהול נחשקת באחת מחברות ההיי-טק הגדולות באזור המרכז. הוא עבד שעות רבות ובסופם חזר לאישתו ולשני ילדיו הקטנים, אבל שום משכורת גבוהה, רכב חברה או טיול לחו"ל לא יכלו לעזור לו להרגיש סיפוק. הוא חש עצבות מתמשכת שלא מרפה, ולמרות שהוא ניהל את חייו כרגיל, הוא הרגיש צורך עז לברוח. הוא מצא את עצמו משחק משחקי וידאו במשך שעות רבות, נאלץ לשתות כוסית או שתיים של ויסקי לפני היציאה לעבודה, עד אשר הוא אובחן כסובל מדכאון בתפקוד גבוה ואז הבין את פשר תחושותיו.

אז כיצד דיכאון בתפקוד גבוה מתבטא בחיי היומיום ומה ניתן לעשות אתו? הנה 11 סימנים שצריכים להדליק נורות אזהרה למי שחווה אותם:
1) קושי לחוש שמחה - כשהדיכאון משתלט על האדם, הוא מתקשה ליהנות מהדברים שנהנה מהם בעבר.
2) ביקורתיות מוגברת כלפי העצמי והאחרים - אדם הסובל מדיכאון בתפקוד גבוה יחוש פתאום שמחשבותיו נשלטות על ידי מחשבות ביקורתיות כלפי עצמו וכלפי אחרים.
3) פקפוק עצמי תמידי - המתמודד עם דכאון זה עלול לחוש פקפוק לגבי מגוון של דברים, למשל האם הוא בחר במקצוע הנכון, האם הוא בקשר הזוגי הנכון, האם הוא חי כראוי ועוד. דפוס מחשבתי זה יכול להיות מצבי או קבוע, אבל האדם יחוש שהוא לא מצליח להתגבר על המחשבות הללו.
4) חוסר אנרגיה - לאדם המתמודד עם דכאון בתפקוד גבוה, לעבור את היום יהיה כמו לטפס במאמץ רב על ההר הכי גבוה, עם תרמיל מלא אבנים. כלומר הוא יחוש שאין לו את הכוחות הנפשיים, הרגשיים או הפיזיים להתמודד עם החיים.
5) עצבנות או כעס מוגזם המתבטאים בהתפרצות על דברים זניחים.
6) עכבר שהופך להר – בעיות שנראו בעבר כקלות להתמודדות נדמות כעת כקשות מנשוא.
7) תחושות אשמה ודאגה לגבי העבר והעתיד - כל אדם חש רגשות אשם או דאגה כלפי העבר והעתיד. עם זאת, כאשר הרגשות הללו הופכים לדומיננטיים ומעסיקים את האדם רוב היום, הרי שמדובר בנורת אזהרה.
8) התבססות הולכת וגדלה על אסטרטגיות ההתמודדות שלכם - לכל אדם אסטרטגיות התמודדות שונות עם מצבים קשים בחיים. יש שצוללים אל תוך מרתון סרטים טוב, יש שיוצאים לריצת לילה. אבל אם אתם מוצאים את עצמכם פונים יותר ויותר לאסטרטגיות ההתמודדות שלכם, נניח מבלים שעות במשחקי מחשב, מעייפים את עצמכם במרתון סדרות בלתי נדלה, צורכים כמויות של אלכוהול וכדומה, יתכן שאתם סובלים מדיכאון שראוי להתמודד איתו בהקדם.
9) תחושת עצבות כללית - אם אתם חשים תחושת עצבות מתמשכת שמקורותיה אינם ברורים לכם, יתכן כי מדובר באות לדיכאון בתפקוד גבוה.
10) חיפוש אחר שלמות - אם המרדף אחר שלמות הופך ללא-ראליסטי ואתם חשים שהצבתם לעצמכם דרישות לא-הגיוניות, ובכל זאת אתם נעים בעולם עם רגשות אשם שלא השגתם את המטרה שהצבתם לעצמכם, יתכן שאתם סובלים מדיכאון. תחושת המתח הנלווית לחיפוש כושל אחר שלמות הוא אחד מהסימנים להפרעה זו.
11) חוסר יכולת לנוח ולהאט את הקצב - אם אתם חשים צורך בלתי נשלט לנקות כל הזמן, לסדר, לבשל ולא-לתת לעצמכם דקה אחת של מנוחה, למרות שחזרתם מיום ארוך בעבודה, יתכן שאתם סובלים מדכאון בתפקוד גבוה. הפחד להאט ולנוח נובעת מהחשש שתוצפו במחשבות שאינכם רוצים להתמודד איתן.

כפי שניתן לראות, ישנם סימנים רבים למצב זה. אם הרגשתם הזדהות עם חמישה סימנים או יותר, שווה לפנות לאיש מקצוע ולהתייעץ איתו. הקושי בדיכאון בתפקוד גבוה הוא עובדת היותו סמוי. הסובל ממנו נראה על פניו כמתפקד באופן נפלא, אך בפועל מדובר במצב נפשי קשה שחוסר התמודדות אתו עלול להחמיר את מאפייניו, עד כדי התמוטטות.

אילו לסבתא היו גלגלים - שאלות ״מה אם?״

שאלות "מה אם?" בהגדרתן מניעות אותנו למצוא פתרונות לבעיות שעדיין לא התרחשו, בעתיד הקרוב או הרחוק, והן נפוצות מאוד אצל אנשים המתמודדים עם חרדה.
קשה מאוד להתנגד לשאלות אלו מכיוון שבמתן מענה עבורן, אנו חשים שאנו "מכינים" את עצמנו טוב יותר לאי-הוודאות שטומן העתיד. לכן, זה עשוי להרגיש חסר-אחריות או מסוכן להתעלם מהן.

עד כמה ההתייחסות לשאלות אלו באמת משתלמת? כמעט ובכלל לא. מענה על שאלות "מה אם" הוא אקט של "הרגעה מנטלית" (סוג של טקס מנטלי) שלרוב מספק רק הקלה זמנית. הוא מחליף פעולה, העשויה ליצור שינוי משמעותי במציאות, במחשבה המספקת תחושת מוכנות שחולפת לרוב לאחר מספר דקות או שעות. כאשר היא חולפת, מתעורר שוב הדחף לענות על שאלות "מה אם" כדי להחזיר אותה, ולאורך זמן האחיזה של השאלות הללו בחוויה המודעת מתחזקת.
מכיוון שהעתיד מורכב ממספר אינסופי של אפשרויות שונות, והמצב הנוכחי נתון כל הזמן לשינוי, טווח שאלות ה-"מה אם" הוא בלתי-מוגבל. אף פעם לא ניתן להיות מוכנים להכל, אך בכל זאת אנשים עשויים לבזבז שעות רבות מחייהם בניסיון נואש להשיג תחושה זו. דבר זה נכון במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) או הפרעת חרדה כללית (GAD).
עיסוק מתמיד בניתוח אפשרויות והתכוננות להן, רק מחזק את התחושה של חוסר המסוגלות להתמודד עם מה שצפוי בעתיד, ובפרט עם החלקים מעוררי החרדה שלו. חווית ההווה והרגע הנוכחי נשללת מהאדם שמחשבתו עסוקה תמיד בהכנה לאסונות עתידיים שכנראה כלל לא יתרחשו. ככל שדפוסי החשיבה הללו הולכים ומתרחבים, כך גם גוברת תחושת החוסר-שליטה.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השאלות הללו היא להכיר בהן, באחיזתן בחוויה הנוכחית, אך להימנע מלספק את הצורך לענות עליהן. עם הזמן תחושת חוסר-הוודאות תהפוך מקובלת יותר, ואיתה תתחזק תחושת המסוגלות להתמודד עם כל דבר בעיתו. דרך טובה לעשות זאת היא לאמץ איזשהו תסריט קצר, אותו ניתן לדקלם בתגובה לשאלות אלו. בחשיבה על התסריט יש לשים לב שהוא מתייחס לכל הנקודות שהועלו בפסקה זו: הכרה בשאלה המתעוררת, קבלת אי-הוודאות שבעתיד להתרחש, והכרה ביכולת להתמודד עם כל דבר בבוא העת.

במידה ועולה השאלה: "מה אם התסריט שחשבתי עליו לא מספיק טוב?" מומלץ לחזור ולקרוא את המאמר מחדש.

התיאוריה הביו סוציאלית בטיפול דיאלקטי התנהגותי

המודל הביו-סוציאלי בטיפול DBT

הפרעת אישיות גבולית (Bipolar Personality Disorder או BPD) היא הפרעה פסיכיאטרית מורכבת ביותר, המשפיעה על כ-2% מאוכלוסיית ארצות הברית, וניתן לצפות למספרים דומים בארץ. היא לרוב מתאפיינת בחוסר-יציבות רגשית, התנהגויות שיש בהן פגיעה עצמית, אימפולסיביות, והשקפת עולם דיכוטומית. עקב מורכבותה, היא מהווה אתגר טיפולי משמעותי עבור הקהילה הטיפולית.

תהליך ההתפתחות של הפרעת אישיות גבולית הוא מורכב, וככל הנראה קשור גם בנטייה גנטית וגם בגורמים סביבתיים. המודל הביו-סוציאלי מציע כי האינטראקציה בין תכונות מולדות וסביבת גדילה לא מאפשרת היא הגורם העיקרי להתפתחות ההפרעה. סביבה שאינה מאפשרת לאו דווקא מתאפיינת בהזנחה והתעללות – סביבה לא מאפשרת היא כזו שלא נותנת מקום לתחושותיו של הילד, ופוסלת אותן ללא ניסיון ליצור הבנה. כתוצאה מכך הילד לומד שתחושותיו, מחשבותיו, ופעולותיו הן חסרות חשיבות, והוא אינו מפתח את היכולת להבין ולהתמודד איתן. לאנשים שגדלו בסביבה שאינה מאפשרת סיכויים גבוהים יותר גם לעסוק בפגיעה עצמית, ולפתח הפרעות שימוש באלכוהול או סמים.
טיפול דיאלקטי-התנהגותי (Dialectical Behavior Therapy או DBT) נשען על המודל הביו-סוציאלי, ולכן הוא יעיל בטיפול ב-BPD. הוא משלב אלמנטים מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי והפסיכואנליטי, ומתמקד בהורדה של ההתנהגויות הגבוליות ובפיתוח כישורים המסיעים לאדם בעל האישיות הגבולית לשנות את צורת החשיבה שלו, ולהיות יותר מחובר למה שהוא מרגיש, תוך כדי התמקדות בפיתוח קשר טיפולי חזק ואישור חוויית המטופל. בטיפול DBT נלמדים נלמדים כישורים כמו: טכניקות קשיבות (mindfulness), פתרון בעיות, וכישורים חברתיים אדפטיביים.
טיפול DBT יכול להיערך במסגרת פרטנית, כלומר מטפל ומטופל יחיד, אך גם יכול לערב טיפולים קבוצתיים במסגרתם ניתן לתרגל את הכישורים החברתיים והיכולות הרגשיות הנלמדות. מסגרת הטיפול מקנה לאנשים בעלי אישיות גבולית את המסגרת המאפשרת שנחסכה מהם בגיל צעיר, מסייעת להם להבין ולקבל את עצמם, ולפתח כישורי חיים אדפטיביים.


אימון למודעות

אימון למודעות (Meditation Awareness Training – MAT)

תחום הרפואה בכלל ובריאות הנפש בפרט, נעים בשנים האחרונות מכיוון תרופתי הממוקד בטיפול בסימפטומים פיזיולוגיים, לטיפול הוליסטי יותר שלוקח בחשבון את הקשר בין הגוף לנפש. כל מה שבעבר כונה "אלטרנטיבי" והבריח מטופלים רבים מהחשש שמדובר בתחום רוחני שלא מוכח מדעית, כיום הופך להיות חלק אינטגרלי משיטות הטיפול הקונבנציונאליות ביותר.
אחד מהתחומים הללו הוא אימון למודעות (Meditation Awareness Training – MAT) המתבסס על שיטת המדיטציה המכונה 'קשיבות' או 'מיינדפולנס' (Mindfullness), שהיא שיטה פסיכולוגית שמכוונת וממקדת את האדם להעניק תשומת לב לחוויות ההווה. הרעיון הוא למקד את הקשב ב"כאן ועכשיו" באופן לא ביקורתי ושיפוטי, מה שמהווה תנאי הכרחי (אך לא מספיק) לחיות חיים טובים, רגועים ושלווים יותר.
שיטת המדיטציה הזו מתורגלת על ידי מיליונים ברחבי העולם, כולל בעולם המערבי ולא בכדי. מחקר שנערך על ידי ד"ר שונין ועמיתיו בשנת 2014 הוכיח כי שיטת האימון למודעות, המתבססת על המיינדפולנס, הצליחה לשפר באופן ניכר את מצבו של פציינט שסבל מסכיזופרניה חוזרת ונשנית ומהתמכרות קשה להימורים.
המטופל עבר קורס שארך כ-20 שבועות וכלל שני שלבים בלבד: בשלב הראשון הוא עבר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive behavioral therapy – CBT) ובשלב השני מודל החלמה המבוסס על שיטת המדיטציה, כלומר אימון למודעות וקשיבות.
ללא תרופות כלל וכלל, שיטת הטיפול הזו הוכיחה את עצמה. חומרת הסימפטומים הפסיכיאטרים הצטמצמו באופן ניכר, חומרת ההתמכרות הפתולוגית להימורים הצטמצמה והתפקוד הפסיכולוגי השתפר. התוצאות אף נשמרו לאורך זמן ונצפו גם לאחר שלושה חודשים.

למי עוד מתאים האימון למודעות?

השילוב בין הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי והאימון למודעות המתבסס על הקשיבות המדיטטיבית מתאים למגוון של הפרעות וקשיים. למעשה השיטה יכולה להתאים לכל מי שחווה קושי בתפקוד חברתי וסביבתי, כמו למשל חרדות חברתיות, התנהגויות והרגלים טורדניים וכל תחושה של חוסר שקט נפשי.
טיפול ממוקד מדיטציה מאפשר מרחק תפיסתי מדחפים מנטליים ומחשבות טורדניות ומאפשר לסובל מהם לשלוט בהם, להתמקד בחוויות הנפלאות והמסקרנות של ההווה ולא להיות עסוק בחוויות העבר או בפחד בלתי סביר מהעתיד.

כיצד הופכים מחשבות שליליות לחיוביות

JANE E. BRODY מתוך NYT,
כל בוקר כאשר אני יוצאת מהקאנטרי בו אני נוהגת לשחות, אני עוברת על פני חבורה של ילדים קטנים בדרכם לפעילות כייפית. כשאני רואה את הילדים אני מחייכת אליהם, אומרת שלום, צוחקת איתם ומאחלת להם בוקר כייפי. המפגש איתם גורם לי לתחושות שמחה וכמעט תמיד מביא לכך שאני מתחילה את הבוקר שלי עם חיוך מאוזן לאוזן.
כששיתפתי חברה בחוויות הבוקר שלי היא שאלה אותי- "אבל מה עושים עם אנשים שהם תמיד שליליים?" החברה התייחסה להוריה, אנשים שליליים באופן כרוני לדבריה, אשר מורידים לכולם את מצב הרוח במפגשים משפחתיים והופכים את הביקורים אצלם ללא נעימים כלל.
בתור מישהי שחייתה מחצית מחייה עם אדם שסבל מתקופות של דיכאון, אני בהחלט מבינה עד כמה נגטיביות ושליליות הינן מאתגרות.
כשאני מהרהרת בשאלה שלה ובתקופות הקשות שאני עברתי, אני מציינת כי אני חייבת רבות לBarbara Fredrikson, פסיכולוגית באוניברסיטת קרולינה הצפונית, לעבודתה על אימוץ מחשבות חיוביות.
התיאוריה של ד"ר Fredrikson ושותפיה לגבי "איסוף של רגעים קטנים של חיוביות", מדברת על המידה בה אנחנו יכולים ליצור רגשות חיוביים אפילו מפעילויות יומיומיות פשוטות אשר יכולות לאורך הזמן להביא לרווחה נפשית משמעותית. כמו למשל המפגש היומי שלי עם הילדים הקטנים בבריכה. לפי החוקרים, רגעים קטנים וחוזרים של חווית רגשות חיוביים יכולים לספק חסם משמעותי נגד סטרס ודיכאון ולהגן על הבריאות הפיזית והנפשית כאחד.
אל תבינו אותי לא נכון, זה לא אומר שמישהו חייב תמיד להיות חיובי בכדי להיות בריא ושמח. כמובן שישנם זמנים וסיטואציות המביאים באופן טבעי לתחושות שליליות אצל רוב האנשים. דאגה, עצבות, כעס ורגשות שליליים אחרים הינם חלק מחייו של כל אדם. אבל, תפיסה כרונית של המציאות כשלילית הינה בעלת השפעה משמעותית מבחינה מנטאלית ופיזית כאחד. בנוסף, תפיסה שכזו מעכבת את היכולת להתאושש ולהתרומם חזרה מסטרס או חוויות שליליות בלתי נמנעות בחיים ובכך מביאה להחמרה במצב קשה גם כך.
כדוגמה לכך, ד"ר Richard J. Davidson, נוירולוג ומייסד המרכז למוח בריא באוניברסיטת ויסקונסין- מדיסון, הראה כי אנשים אשר האמיגדלה (אזור מוחי אשר מופעל כאשר אנו חווים רגשות שליליים ומעורב בעיבוד פחד, חרדה ורגשות נוספים) שלהם מתאוששת לאט יותר מאיום כלשהו נמצאים בסיכון גדול יותר למגוון בעיות רפואיות מאשר אלו שהאמיגדלה שלהם מתאוששת מהר יותר.
היות והמוח שלנו הוא פלסטי ומסוגל לייצר תאים וקשרים חדשים, ד"ר  Davidsonוד"ר Fredrikson טוענים שניהם כי בהחלט אפשרי לאמן אותו להעדיף ולהתמקד בתגובות חיוביות. כלומר, אדם יכול ללמוד להיות יותר חיובי על ידי אימון של כישורים מסוימים המובילים לחיוביות.
לדוגמה, ד"ר Fredrikson והצוות שלה מצאו כי 6 שבועות של אימון מדיטציה המתמקדת בחמלה ואדיבות הביא לעליה ברגשות חיוביים ובתחושת החיבור החברתי של הנבדקים. כמו כן, האימון הביא לשיפור בתפקוד של אחד העצבים החשובים בשליטה בקצב הלב, שיפור המביא ליתרונות בריאותיים משמעותיים כמו הפחתה בדלקות וזיהומים והתאוששות מהירה יותר מהתקף לב.
בדומה לכך, ד"ר  Davidson ושותפיו הראו כי אימון מדיטציה המתמקד בחמלה ואדיבות למשך שבועיים בלבד, הביא לשינוי במעגלים מוחיים המקושרים לעליה בהתנהגויות חברתיות חיוביות כמו נדיבות.
התוצאות הללו מציעות כי אימון המתמקד בלמידת כישורים המסייעים ביצירת תחושות חיוביות יכול לעזור לנו להיות בריאים יותר, חברותיים יותר ועמידים יותר בפני קשיים עתידיים.
במילים אחרות, גם רווחה נפשית יכולה להיתפס ככישור חיים שניתן ללמוד. כך, יש תקווה לאנשים כמו ההורים של החברה שלי, במידה והם יבחרו לנקוט בצעדים הדרושים בכדי לפתח ולחזק תחושות חיוביות על פני השליליות.

מעבר לתרגול עצמי, ד"ר Fredrikson מציינת כי "חיוביות משותפת"- אנשים החווים יחד את אותו הרגש, הינה בעלת השפעה גדולה יותר מאשר משהו חיובי שנחווה לבד. למשל, חישבו על עצמכם צופים בסרטון משעשע במחשב יחד עם חבר בעל טעם דומה או שיתוף חדשות טובות, בדיחה או אירועים משעשעים עם אחרים. הרבה פעמים החוויה נתפסת כחיובית יותר כאשר היא נחוות במשותף עם אחרים.

ניתוח פונקציונלי בטיפול התנהגותי Functional analysis

אנליזה פונקציונלית, או ניתוח פונקציונלי, על אף ששמה מרמז על כך, אינה סוג של טיפול אנליטי כשלעצמה. למעשה, ניתן לחשוב עליה יותר כעל אסטרטגיה אנליטית בטיפול התנהגותי, שמנחה את קבלת ההחלטות וההתערבויות בטיפול.



המונח "אנליזה פונקציונלית" (או "ניתוח פונקציונלי") הושאל מתחם המתמטיקה, והוא מתאר יחסים בין משתנים, שבהם שינוי בערכו של משתנה אחד מביא לשינוי במשתנה אחר. בפסיכולוגיה, ניתוח פונקציונלי מתייחס למידה שבה גירוי ותגובה מסוימים מקיימים אינטראקציה זה עם זו.
תהליך הניתוח כולל מעקב לאורך זמן אחרי היעדים ההתנהגותיים שהוצבו בטיפול, תוך התערבות שיטתית בגורמים ובהשלכות של ההתנהגויות הבעייתיות של המטופל. תוך כך, ניתן לבחון בזכוכית מגדלת מהם המאפיינים הסביבתיים שמשפיעים על ההתנהגות ומנבאים אותה, ולבסוף גם להביא לשינוי.



היסטורית, טכניקה זו מזוהה עם התניה אופרנטית, ואכן תהליך זה קשור קשר עמוק לרעיונות של התניית תגובה התנהגותית רצויה. בפועל, בניסיון להבין תופעות קליניות מורכבות, הניתוח הפונקציונלי כולל בדיקה קפדנית של ההתניות האופרנטיות בחייו של המטופל והאינטראקציות ביניהן.
ניתוח פונקציונלי בפסיכותרפיה מאפשר לקחת את המידע שנאסף לפני התהליך הטיפולי ולבנות באמצעותו טיפול המותאם לכל אדם באופן פרטני. כך, הניתוח מסייע לקבוע באילו משתנים יש להתמקד, להבין לעומק אילו התערבויות יקלו על המטופל, ולעזור לו לסגל התנהגויות שישפרו את איכות חייו.


התניה אופרנטית / אינסטרומנטלית

כיוון שישנן התנהגויות רבות שנמצאות בקורלציה זו עם זו, הניתוח מסתמך גם על מחקרים בתחום הפסיכולוגיה. למשל, אם המטופל מדווח על פחד מהתקפי חרדה, ניתן לפנות למחקרים המצביעים על סיטואציות שהוא ימנע מהן בסבירות גבוהה (למשל, קניונים, אוטובוסים ועוד) ולאחר מכן להעריך באופן ישיר עד כמה זה נכון ומתאים למטופל. עם זאת, כיוון שניתוח פונקציונלי בודק את הקשר בין ההשלכות של ההתנהגות על דפוסי הפעולה המקובעים של האדם, הדגש הוא על הערכה פרטנית של המשתנים הנוגעים לחייו של כל אינדיבידואל.

על אף שניתן לזהות את הרעיון העומד בבסיס האנליזה הפונקציונלית עם אסכולות תיאורטיות רבות, הנפוצה בהן היא המסורת הביהביוריסטית. בלב אסכולה זו עומד הרעיון שאם אנו רוצים להבין התנהגות, עלינו להבין את ההקשר, ההיסטורי והעכשווי, שייצר אותה בעבר ומשמר אותה כיום.
על כן, התומכים בגישה זו טוענים כי הגורמים הסביבתיים הם המשתנים המשמעותיים ביותר בקביעת ההתנהגות של האדם. עמדה מרוככת יותר טוענת כי ניתן להבין התנהגות מתוך מחשבה על הפונקציות שהיא מחזיקה ביחס לסביבה (כלומר, מה האדם מרוויח או מפסיד מההתנהגות). נקודת מבט זו מובילה באופן טבעי להתערבויות יעילות אשר פועלות באופן ישיר לשינוי ההקשרים הסביבתיים שמשפיעים על התנהגותו של האדם. כאשר מנסחים כך את הרעיון העומד בבסיס הניתוח הפונקציונלי, ניתן לראות כי שיטה זו לא שוללת היבטים אחרים בהבנה של ההתנהלות האנושית, אלא מציעה אסטרטגיה יעילה לחזות התנהגות ולהשפיע עליה.

שלבים של ניתוח פונקציונלי בטיפול

תהליך הניתוח הפונקציונלי כולל מספר צעדים כאשר משתמשים בו במסגרת פסיכותרפיה: בשלב הראשון, מתקיימת הערכה של ההתנהגויות הבעייתיות של המטופל על שלל היבטיהן. כיוון שהתבוננות ישירה בהתנהגות המטופל אינה תמיד אפשרית במסגרת הטיפולית, ניתן לבצע הערכה בלתי-ישירה של העוצמה, התדירות, האורך ומידת הגמישות של ההתנהגויות הבלתי-מסתגלות שלו. ההערכה הראשונית של הבעיה מתבצעת באמצעות שאלות כגון "מה בחייך מטריד אותך?". על מנת להבין את היקף הבעיה, ניתן לשאלות שאלות המתייחסות להתנהגויות הגלויות של המטופל עליהן הוא יודע לספר, לתחושות הגופניות שהוא חש, או למחשבות שעולות לו ועשויות להיות קשורות לבעיה שאיתה הוא מתמודד. שאלות שמטרתן להבין את העוצמה, המשך והגמישות של ההתנהגות הבעייתית יכולות להיות - "כמה זמן זה נמשך?", או -
"תוכל לספר לי על זמנים בהם הבעיה הייתה הכי חמורה מבחינתך, וגם על פעמים בהם נראה היה שהמצב משתפר?".
בשלב זה של ההערכה הראשונית, יש לבחון לעומק גם שימוש במושגים שגורים כמו דיכאון וחרדה, שכן במהלך הניתוח המטפל מחפש תיאור ספציפי ככל הניתן של ההתנהגות הבעייתית והקשיים הנלווים לה אצל המטופל. ניתן להשיג מטרה זו בעזרת שאלות כמו - "כאשר אתה אומר שאתה מרגיש מדוכא, מה בדיוק המשמעות של המונח הזה עבורך?". ניתן לתת למטופל דוגמאות מתוך מחקרים המעידות על הקשר בין מצב נפשי כלשהו לבין התנהגויות מסוימות. למשל, בראיון עם מטופל המתלונן על דיכאון, ניתן לשאול אותו אודות השינה, מצב-הרוח והתיאבון שלו.
בשלב הבא של הניתוח הפונקציונלי יש להעריך מהם הדברים המובילים להתנהגויות הבעייתיות, אילו גירויים יכולים להכחיד אותן, ואילו תגמולים, חיוביים ושליליים, קשורים אליהן. שאלות כמו
"האם זה אי-פעם קרה בתקופה אחרת של חייך?"
"מה עוד מתרחש בחייך כשזה קורה?"
"האם אותו הדבר קורה במקומות או בזמנים שונים?"
הן שאלות המסייעות להעריך מהם הגורמים המובילים להתנהגות שאותה מתאר המטופל. כדאי אף לשאול על מצבים בהם סביר שהמטופל לא ייתקל בקשיים, או על מצבים בהם עוצמת המצוקה שלו פוחתת. בשלב זה חשוב להבין עד כמה הבעיה משתנה ממצב למצב, וליתר דיוק - מהן הסיטואציות הבעייתיות יותר ומהן הבעייתיות פחות. תשובה על שאלה זו תספק את הבסיס הטוב ביותר להעריך מה יהיה הגירוי המכחיד והגירויים המותנים היעילים ביותר.
למשל, מטופל מתאר תחושת חרדה במצבים חברתיים, שמתגברת עוד יותר כאשר הוא מרגיש שהוא עומד למבחן בעיני אחרים. כאשר הוא עומד בפני מצבים מהסוג הזה הוא נוטה לברוח, וכך הוא נמנע מתחושת החרדה. בדוגמה זו, פעולת הבריחה מהסיטואציה זוכה לחיזוק, כיוון שהבריחה מפסיקה את הגירוי הלא-נעים (כלומר, את האינטראקציה החברתית עצמה, את המחשבות השליליות, את התחושות הרגשיות והגופניות הקשורות למצבים מסוג זה ועוד). כאשר מוסיפים לסיטואציה גם תחושה של "עמידה למבחן", פעולת הבריחה הופכת להתנהגות מבוססת אף יותר, כיוון שככל שהמצב קיצוני יותר כך גוברת הסבירות שהמטופל יברח, וככל שהוא פונה להתנהגות הזו יותר, כך היא מתקבעת. בשלבים הראשונים של הניתוח הפונקציונלי, המטרה היא להבין את מערכת המשתנים הזו, כך שניתן יהיה לעבוד איתה בהמשך.
בהמשך לכך, הצעד הבא בתהליך הוא להעריך את ההשלכות שנלוות להתנהגויות הבעייתיות, ביניהן גם את ההשלכות שמחזקות את ההתנהגות, וגם את ההשלכות שמחלישות אותה ומהוות "עונש". ניתן לזהות את ההשלכות באמצעות שאלות כמו
"מה קורה לאחר מכן?"
ו-"כיצד אתה מרגיש כשזה מסתיים?"

לעיתים ישנן השלכות חברתיות לסימפטומים שמתאר המטופל. למשל, ייתכן שבני המשפחה נותנים יותר תשומת לב לאדם כאשר הוא מראה סימנים של דיכאון, או שהם מוותרים לו על מטלות הבית. ניתן לזהות השלכות מהסוג הזה בעזרת שאלות כמו "כיצד אנשים מגיבים כאשר אתה נעשה מדוכא?". אם לא ניתן להעריך מהן ההתנהגויות, הגורמים וההשלכות באופן ישיר, כדאי להשתמש במספר מקורות מידע, כמו למשל חברים, משפחה או קולגות.
בשלב האחרון פונים לתהליך הטיפול עצמו, אשר כולל התערבויות שמתמקדות בגורמים וההשלכות של ההתנהגות כפי שעלו עד כה בניתוח הפונקציונלי. ההתערבות יכולה להיות מכוונת למספר מרכיבים שזוהו בניתוח; חלק מן ההתערבויות מכוונות לסילוק הגורמים המקדימים להתנהגויות הבעייתיות או של התגמולים המחזקים אותן. כך למשל, התערבות שמטרתה להביא אדם מכור להרואין לעבור לגור בסביבה ללא סוחרי סמים, תעלים את נוכחותם של גירויים המובילים להתנהגות (סוחרי הסמים), ותחליש את הזמינות של ההרואין, שהוא גורם המהווה תגמול שמחזק את התנהגות חיפוש הסם.
התערבויות אחרות מכוונות לשינוי הפונקציות הפסיכולוגיות של הגורמים וההשלכות של ההתנהגות, ולאו דווקא העלמה שלהם בפועל. למשל, במצב של חרדה חברתית, ניתן לצמצם או להכחיד את האפקט של ההתניה באמצעות חשיפה שיטתית לאינטראקציות חברתיות, שתפחית את הפחד ואת ההתנהגות הנמנעת של המטופל. בנוסף, ניתן לפנות לטיפול בהתנהגות הבעייתית באופן ישיר, באמצעות הגברת הסבירות להתרחשותה של התנהגות מיטיבה ותואמת. לעיתים קרובות, התערבויות מהסוג הזה משולבות עם התערבויות אחרות. כך למשל, בדוגמה של המטופל הסובל מחרדה חברתית, המטפל ייתן חיזוקים חיוביים למטופל כאשר הוא מתמודד עם מצבים חברתיים מעוררי פחד. התערבות מסוג זה יכולה להביא הן לחיזוק ההתנהגות הרצויה, והן להכחדת הפחד המותנה.

למעשה, ניתן לתאר את התהליך כולו בצורה סכמתית:

לאחר שהקשיים והיעדים הומשגו במונחים של עקרונות התנהגותיים בסיסיים, ניתן לתרגם אותם לתוכנית פעולה ממשית בטיפול ולהבין מהן ההתערבויות הנדרשות, ולבסוף גם להעריך את השינוי שנעשה. אם התוצאה שהתקבלה היא חיובית ומקובלת, התהליך הושלם. אם התוצאה אינה התוצאה הרצויה, הצעד הבא הוא לחזור על צעדי ההמשגה הראשונים, כלומר, להעריך מחדש את המשתנים המשפיעים על ההתנהגות או את הרכיבים שאותם יש לשנות באמצעות התערבות.
כפי שנאמר לעיל, אנליזה פונקציונלית אינה מהווה שיטת טיפול בפני עצמה, אלא אסטרטגיה אנליטית המספקת את הבסיס לטיפול עצמו. רעיון זה אינו מוגבל לטיפול בטווח צר של התנהגויות, גורמים והשלכות. גם בעיות מורכבות במיוחד יכולות להיבחן תחת זכוכית המגדלת של האנליזה הפונקציונלית, מבלי להפר את אבני היסוד שלה. על אף שלא זכתה להתייחסות פרטנית בספרות המחקרית, אנליזה פונקציונלית מהווה מרכיב מרכזי בשיטות טיפול התנהגותיות וקוגניטיביות-התנהגותיות, ולהן ראיות אמפירית רבות שהצביעו על יעילותן. בין היתר, מחקרים מצביעים על יעילותה של השיטה ההתנהגותית בטיפול בבעיות התנהגות, בהפרעות אכילה, בנטיות לפגיעה עצמית, כמו גם בסיגול התנהגויות מסתגלות בקרב אוכלוסיות שונות, כגון רכישת כישורי חיים, מיומנויות עבודה, מיומנויות חברתיות ועוד.

ניתוח שרשרת (Chain Analysis) בטיפול DBT <

מבוסס על מאמר של וילסון ומורל (2002) Functional Analysis of Behavior


Google
ניתוח פונקציונלי בטיפול התנהגותי
Rated 5/5 based on 3 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552